בתי דין דתיים כבוררים: מה מאפשרת הצעת החוק החדשה ומה היא לא תאפשר?
הצעת חוק שעברה לקריאה שנייה ושלישית עשויה לשנות את פני מערכת המשפט בישראל: בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים יקבלו סמכויות בוררות בסכסוכים אזרחיים, עסקיים ואפילו בדיני עבודה – ויוכלו לפסוק לפי דין תורת ישראל או לפי דין שרע מוסלמי. עו"ד אביר סמרי מסביר בראיון לתוכנית "חוק וצדק" ב-i24NEWS מה מאפשרת ההצעה, מה המגבלות, ולמה יש גם היגיון בה.
מה מאפשרת הצעת החוק?
כיום בתי הדין הרבניים עוסקים בעיקר בגירושין וענייני אישות. הצעת החוק החדשה מאפשרת להם לפעול גם כבוררות בסכסוכים אזרחיים ועסקיים – חוזים, דיני עבודה, ועוד. הדיינים יוכלו לפסוק לפי דין תורה, ובתי הדין השרעיים יוכלו לפסוק לפי דין האסלאם, בגיבוי רשמי של המדינה.
עו"ד סמרי מסביר את הלוגיקה: "כשאדם פונה לבורר הוא מקבל על עצמו את הדינים שהבורר דן על פיהם. אם פניתי לבית דין רבני – אני מצפה לפסק דין שתואם דין תורה ושונה מהדין הישראלי".
מה הן "זכויות קוגנטיות" ולמה הן חשובות?
החשש הגדול מההצעה הוא פגיעה בזכויות עובדים ובזכויות אדם. הצעת החוק מטפלת בזה בדרך הבאה: בית הדין הדתי לא יוכל לפגוע בזכויות קוגנטיות – זכויות שהמחוקק קבע שאין לפגוע בהן בשום מצב.
מה כלול בזכויות קוגנטיות? זכויות עובדים לפי חוקי העבודה, הזכויות לפי חוק שיוויון זכויות האישה, הגנות חוק החוזים האחידים, וכל מה שמגן על הצד המוחלש בעסקה. "בזה בית הדין הרבני כשהוא ידון כבורר לא יכול לפגוע", מבהיר עו"ד סמרי.
מי מפקח? מה קורה אחרי פסק הבורר?
פסק דין של בורר – כולל בית דין דתי – אינו ניתן לאכיפה ישירה. לאחר שניתן, הצד שרוצה לאכוף אותו חייב לגשת לבית המשפט המחוזי לצורך אישורו. בית המשפט לא בוחן את תוכן הפסיקה לגופה, אבל כן בודק שורה של קריטריונים: האם ההליך התנהל כראוי, האם שני הצדדים יכלו להשמיע את טענותיהם, האם הבורר נימק את פסיקתו אם התחייב לכך. אם ניתן פסק שמנוגד לזכויות קוגנטיות – בית המשפט לא יאשר אותו.
האם ניתן לכפות על צד להתדיין בבית דין דתי?
לא. ההצעה קובעת שההליך פתוח בהסכמה של שני הצדדים. גם במקרה שצד אחד פותח בהליך ללא הסכמה מראש – בדיון הראשון חייבים להבהיר לצד השני שמדובר בהליך וולונטרי לחלוטין, ושאינו חייב לקבלו עליו. "הוא יוכל להחליט", מציין עו"ד סמרי.
יש גם היגיון בהצעה
עו"ד סמרי מציג את הצד הפחות מדובר בוויכוח: "יש ציבורים שתפיסת הצדק שלהם מתממשת יותר כשהם מופיעים בפני בתי דין דתיים. אם אני אדם דתי חרדי שמגיע לדיין רבני וסומך עליו שפסק הדין שלו מבטא צדק אלוהי – יהיה לי קל יותר לקיים את הפסיקה שלו". כלומר: עבור קהילות מסוימות, ההליך הדתי עשוי לייצר ציות ואמון גבוה יותר בתוצאה.
שאלות ותשובות נפוצות
האם בית דין רבני יוכל לפסוק בסכסוך עסקי שלי ללא הסכמתי?
לא. ההצעה קובעת הליך וולונטרי בלבד. גם אם הצד השני פתח בהליך, חייבים להודיע לך בדיון הראשון שאתה רשאי לסרב. ללא הסכמתך – לא יכול להתנהל הליך.
מה קורה אם פסק הדין של בית הדין הרבני פוגע בזכויות העובד שלי?
פסק דין שמנוגד לזכויות קוגנטיות לא יאושר על ידי בית המשפט המחוזי ולכן לא יהיה ניתן לאכיפה. הגנות כמו שכר מינימום, פיצויי פיטורים, ודמי הבראה הן זכויות קוגנטיות שאף בורר – כולל דתי – לא יכול לשלול.
מה ההבדל בין בוררות רגילה לבוררות בבית דין דתי?
בוררות רגילה – הצדדים בוחרים בורר מוסכם שפוסק לפי דין ישראלי או לפי כל מה שסוכם. בבית דין דתי – הפסיקה מתבססת על דין תורה או דין שרע. ההצעה החדשה נותנת לבית הדין הדתי את אותה סמכות בוררות ואת אותה יכולת אכיפה דרך בית המשפט.
האם ניתן לערער על פסק דין של בית דין דתי שפועל כבורר?
ערעור על פסק בוררות מוגבל – לא בוחנים את תוכן הפסיקה מחדש, אלא רק את תקינות ההליך. ניתן לבקש ביטול הפסק אם לא ניתנה לצד הזדמנות להשמיע טענותיו, אם הבורר פעל בחוסר סמכות, או אם הפסק מנוגד לתקנת הציבור.
קרא גם:
