אלימות בקרב בני נוער: עו"ד דיקלה סומך קרם על גבולות שמתטשטשים וכשל מערכת הרווחה
בשבועות האחרונים נחשפנו לשורת מקרים קשים של אלימות בקרב בני נוער — סכינים בגנים, תקיפות ברחובות, עבירות מין ועבירות רכוש. השאלות שמרחפות באוויר: איפה המבוגרים? מה אחריות המדינה? האם מערכת המשפט מגיבה מהר מספיק? ועל הפרק — האם אכיפה, ענישה או טיפול הם הפתרון?
כשהגבולות מתטשטשים
עו"ד דיקלה סומך קרם מסבירה כי התופעה אינה מוגבלת להליכי גירושין בלבד: "לצערי זה לא רק בהליכי גירושין — זה נהיה משהו שהוא מאוד רווח גם במשפחות נורמטיביות. הגבולות מאוד התטשטשו של מה אסור ומה מותר בפני ילדים."
היא מדגישה כשל מבני עמוק: "כדי לעלות לכביש את צריכה לעשות מבחן תיאורטי, טסט, שיעורי נהיגה. כדי להביא ילד — אין שום פיקוח. כל אחד יכול להביא ילדים, וההשלכות הן שכמעט כל משפחה שנייה במדינת ישראל נמצאים ילדים בסיכון כזה או אחר."
מערכת הרווחה תחת עומס כבד
לרשויות הרווחה יש סמכות להתערב כאשר ילד נמצא בסיכון, אולם לדברי עו"ד סומך קרם, הן מוצפות: "הרשויות שלנו נמצאות בעומס מאוד גדול. ההליך להוצאת ילד מהבית הוא מאוד מאוד קשה וארוך — מתחילים בהדרכה הורית, ביקורי בית ופיקוח, לפני שמגיעים להוצאה בפועל."
כאשר בית המשפט מעורב ומבקש תסקיר סעד, העומס מתורגם לעיכובים משמעותיים: "לוקח היום משהו כמו בין ארבעה חודשים לחצי שנה עד שבית המשפט בכלל מקבל תסקיר ראשוני."
מומחה פרטי — הדרך לזרז הליכים
פתרון אפשרי הוא מינוי מומחה פרטי במקום ממתין לרווחה. עו"ד סומך קרם מסבירה: "אפשר לבקש מבית המשפט למנות מומחה פרטי, אך הדבר כרוך בעלויות — בין 10,000 ל-30,000 שקל לתסקיר פרטי."
גם ללא הסכמת הצד השני ניתן לקדם זאת: "אם יש דחיפות אמיתית, בית המשפט נוטה לאשר בקשות כאלה. אם תצדקו ותוכיחו דחיפות — ההוצאות ייפלו על הצד השני."
לא ניתוק — אלא בניית קשר מחדש
בניגוד לתפיסה רווחת, מדגישה עו"ד סומך קרם כי מגמת בתי המשפט כיום היא לשמר את הקשר בין הורה לילד גם כשהמצב מורכב: "לא מאפשרים בקלות לילד להתנתק מהורה גם אם מדובר בהורה שהוא קשה. עושים הליכים של פיקוח ובניית קשר מחדש — הכל כדי שכן יהיה קשר."
קרא גם:
