שלוש וחצי שעות במסדרון: תביעת רשלנות רפואית של 6 מיליון שקל על מות אב לשלושה
אב לשלושה ילדים עזב את ביתו בצפון בשיא המלחמה, פונה לבית החולים עם כאבים בחזה. הוא ידע שמשהו לא בסדר. אנשי הרפואה לא הכירו בחומרת מצבו בזמן. שלוש וחצי שעות מאוחר יותר — מאוחר מדי — הם הבינו שהאיש חטף דום לב. הוא נפטר לאחר שנה וחצי של ייסורים. המשפחה תובעת את בית החולים בשישה מיליון שקל. עורך הדין גלעד גיזבורג, המייצג את המשפחה, מפרט את הכשלים שהובילו לטרגדיה.
שרשרת הכשלים: מהבית עד לקריסה
הכל התחיל בביתו של האיש, בצפון הארץ. הוא חש לחץ ולחצי כאב בצד שמאל של הגוף — תסמינים שמיד מעלים חשד לאירוע לבבי. נקראה אמבולנס, נעשתה בדיקה ראשונית, ועלה חשד ממשי לאירוע לבבי. הוא פונה לבית החולים.
בבית החולים עבר שעה עד שעה וחצי בהמתנה, עד שהגיע מתמחה לבדוק אותו. "המתמחה ביצע הערכה ראשונית, אבל לא הסיק את המסקנות הנכונות", מסביר גיזבורג. "הוא לא זיהה את חומרת המצב כאירוע לבבי פעיל ושלח את האיש רגלית לצילום חזה."
רגלית. אדם שהגיע באמבולנס עם חשד לאירוע לבבי — הלך על רגליו לצילום.
ובמעבדת הצילום — הוא קרס. "הוא התמוטט, חטף מכה בראשו, ורק אז הבינו שמשהו חמור קורה כאן", מספר גיזבורג. "אבל עברו שלוש וחצי שעות מרגע הגעתו לבית החולים ועד שבוצע צינטור. שלוש וחצי שעות בהן שריר הלב ניזוק ללא הפסקה."
הנזק שנצבר: מהלב למוח
כשבסופו של דבר בוצע הצינטור, כבר הייתה הפגיעה בלתי הפיכה. "חמצן לא הגיע למוח שלו במשך זמן רב מדי", אומר גיזבורג. "הצינטור עצמו הצליח, אבל נגרם לו אירוע מוחי. מאז הפך לצמח. הוא שהה שנה וחצי במצב וגטטיבי — שנה וחצי שבהן גם הוא וגם משפחתו סבלו מייסורים שאין לתאר — עד שנפטר."
המשפחה פנתה לעו"ד גיזבורג. הוא צירף לתביעה חוות דעת של קרדיולוג בכיר — לשעבר מנהל מחלקה קרדיולוגית בבית חולים. הקרדיולוג קבע בצורה חד משמעית: אם היה מקבל טיפול בזמן — צינטור, פעולה סטנדרטית לחלוטין — היה ניצל. בוודאות. "הוא כתב שהזמן הוא שריר הלב", מציין גיזבורג. "ועל שריר הלב הזה — שמת בגלל העיכוב — שילם האיש בחייו."
ששה מיליון שקל: כיצד מגיעים לסכום
כשמגישים תביעת רשלנות רפואית, הסכום נגזר מ"ראשי נזק" מוכרים בפסיקה. גיזבורג מפרט:
הפסדי השתכרות: מדובר באיש בשנות ה-50 שעבד ויכול היה לעבוד עד גיל פנסיה. יש להעריך את ההכנסות העתידיות שנגדעו.
זכויות סוציאליות: פנסיה, קרן השתלמות, פיצויים — כל אלה הצטברו לאורך שנים ונגדעו בפתאומיות.
כאב וסבל: ראש נזק מרכזי ומשמעותי. "הוא חי שנה וחצי במצב צמח — במצב וגטטיבי", מדגיש גיזבורג. "זה כאב וסבל עצום לו ולמשפחתו. בתביעות כאלה זה אחד הסכומים הגבוהים בתיק."
הוצאות נוספות: טיפולים, אשפוז, סיעוד, ציוד — כל ההוצאות שנגרמו בשנה וחצי של מחלה.
יחד: שישה מיליון שקל.
נגד מי מגישים — המתמחה או בית החולים?
שאלה נפוצה בתביעות רשלנות רפואית היא למי פונים: לרופא שטעה, או למוסד שבו עבד? גיזבורג מבהיר: "אנחנו תבענו את בית החולים, לא את המתמחה הספציפי. מדובר במערכת — בית חולים גדול עם ביטוח מקיף. האחריות של בית החולים היא לוודא שהמתמחים שלו פועלים לפי פרוטוקולים, שהניטור תקין, שהזמן המוקדש לכל מטופל הוא מה שצריך. כשזה לא קורה — בית החולים אחראי."
מדוע רוב התביעות מסתיימות בפשרה
גיזבורג מציין שכ-90% מתביעות רשלנות רפואית בישראל מסתיימות לפני פסק דין — בפשרה או הסכם. "בית החולים לא רוצה שפסק דין ייכתב ויתעד את כל כשלי ההתנהלות שלו. פסק דין עוסק בפרטים — מה לא עשו, מה היה צריך לעשות, ואיך זה הוביל למוות. בית החולים מעדיף לשלם ולסגור — בלי תיעוד רשמי של הכשלים."
"עבור המשפחה זה לפעמים פשרה קשה", מוסיף גיזבורג. "הם רוצים שייקבע בשחור על לבן שמה שנעשה לאביהם היה שגוי. אבל לעיתים, השיקולים המעשיים — קבלת פיצוי מהיר יותר, הימנעות ממשפט ארוך — מובילים לפשרה."
שאלות ותשובות
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית?
יש להוכיח שלושה דברים: (1) שהיה סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל — כלומר, שרופא סביר היה פועל אחרת; (2) שהנזק שנגרם הוא תוצאה ישירה של הסטייה; (3) את גובה הנזק עצמו. חוות דעת של מומחה רפואי היא אבן יסוד בכל תביעה כזו.
מהם המרכיבים שקובעים את גובה הפיצוי בתביעת רשלנות?
ראשי הנזק המרכזיים כוללים: הפסדי השתכרות עתידיים, זכויות סוציאליות שנגדעו (פנסיה, קרן השתלמות), כאב וסבל (ראש נזק משמעותי במיוחד בנכות קשה), הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי. סכום התביעה הכולל נגזר מסכימת כל ראשי הנזק הללו.
נגד מי מגישים תביעת רשלנות — הרופא או בית החולים?
בדרך כלל נגד בית החולים, שהוא הגורם המאורגן עם ביטוח מקיף. ניתן לתבוע גם את הרופא באופן ישיר, אך ברוב המקרים התביעה מכוונת למוסד שבו עבד. בית החולים נושא באחריות שילוחית על מעשי הצוות שלו.
כמה זמן לוקח הליך של תביעת רשלנות רפואית?
הליך מלא בבית משפט יכול לקחת 5-8 שנים. אבל כ-90% מהתביעות מסתיימות לפני פסק דין — בפשרה. תביעות שמסתיימות בפשרה לוקחות בדרך כלל 2-4 שנים. גישור רפואי מוקדם יכול לקצר זמנים משמעותית.
האם כל טעות רפואית מזכה בפיצויים?
לא. יש הבדל בין טעות לבין רשלנות. רשלנות מוגדרת כסטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר — מה שרופא ממוצע ומנוסה היה עושה באותן נסיבות. אם הרופא פעל לפי פרוטוקול ועדיין נגרם נזק — לא בהכרח יש עילת תביעה. כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לפני נקיטת צעדים.
קרא גם:
